Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Altri scritti - Giobbe - 14

Giobbe

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 14 ^14,1 אָ֭דָם יְל֣וּד אִשָּׁ֑ה קְצַ֥ר יָ֝מִ֗ים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃

Nova Vulgata
^Iob^14,1Homo natus de muliere, 
brevi vivens tempore, commotione satiatur.

AT ebraico ^14,2 כְּצִ֣יץ יָ֭צָא וַיִּמָּ֑ל וַיִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל וְלֹ֣א יַעֲמֽוֹד׃

Nova Vulgata
^Iob^14,2Qui quasi flos egreditur et arescit
et fugit velut umbra et non permanet.

AT ebraico ^14,3 אַף־עַל־זֶ֭ה פָּקַ֣חְתָּ עֵינֶ֑ךָ וְאֹ֘תִ֤י תָבִ֖יא בְמִשְׁפָּ֣ט עִמָּֽךְ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,3Et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos 
et adducere eum tecum in iudicium?

AT ebraico ^14,4 מִֽי־יִתֵּ֣ן טָ֭הוֹר מִטָּמֵ֗א לֹ֣א אֶחָֽד׃

Nova Vulgata
^Iob^14,4Quis potest facere mundum de immundo? 
Ne unus quidem!

AT ebraico ^14,5 אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים ׀ יָמָ֗יו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁ֥יו אִתָּ֑ךְ חקו חֻקָּ֥יו עָ֝שִׂ֗יתָ וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃

Nova Vulgata
^Iob^14,5Si statuti dies hominis sunt, 
et numerus mensium eius apud te est, 
et constituti sunt termini eius, quos non praeteribit,

AT ebraico ^14,6 שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,6averte oculos tuos ab eo, ut quiescat,
donec solvat, sicut mercennarius, dies suos.

AT ebraico ^14,7 כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃

Nova Vulgata
^Iob^14,7Nam lignum habet spem; 
si praecisum fuerit, rursum virescet, 
et rami eius non deficient.

AT ebraico ^14,8 אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשׁ֑וֹ וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,8Si senuerit in terra radix eius, 
et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,

AT ebraico ^14,9 מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

Nova Vulgata
^Iob^14,9ad odorem aquae germinabit 
et faciet comam quasi novellae.

AT ebraico ^14,10 וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,10Homo vero cum mortuus fuerit et debilitatur, 
exspirat homo et, ubi, quaeso, est?

AT ebraico ^14,11 אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,11Recedent aquae de mari,
et fluvius vacuefactus arescet;

AT ebraico ^14,12 וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^14,12sic homo, cum dormierit, non resurget: 
donec atteratur caelum, non evigilabit, 
nec consurget de somno suo.

AT ebraico ^14,13 מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ תָּ֤שִׁ֥ית‪c‬ לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃

Nova Vulgata
^Iob^14,13Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno seponas me 
et abscondas me, donec pertranseat furor tuus, 
et constituas mihi tempus, in quo recorderis mei?

AT ebraico ^14,14 אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי׃

Nova Vulgata
^Iob^14,14Putasne mortuus homo rursum vivat? 
Cunctis diebus, quibus nunc milito, 
exspectarem, donec veniat immutatio mea.

AT ebraico ^14,15 תִּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ךָּ לְֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ תִכְסֹֽף׃

Nova Vulgata
^Iob^14,15Vocares me, et ego responderem tibi; 
opus manuum tuarum requireres.

AT ebraico ^14,16 כִּֽי־עַ֭תָּה צְעָדַ֣י תִּסְפּ֑וֹר לֹֽא־תִ֝שְׁמ֗וֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃

Nova Vulgata
^Iob^14,16Tu quidem nunc gressus meos dinumerares, 
sed parceres peccatis meis.

AT ebraico ^14,17 חָתֻ֣ם בִּצְר֣וֹר פִּשְׁעִ֑י וַ֝תִּטְפֹּ֗ל עַל־עֲוֺנִֽי׃

Nova Vulgata
^Iob^14,17Signares quasi in sacculo delicta mea, 
sed dealbares iniquitatem meam.

AT ebraico ^14,18 וְ֭אוּלָם הַר־נוֹפֵ֣ל יִבּ֑וֹל וְ֝צ֗וּר יֶעְתַּ֥ק מִמְּקֹמֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,18Mons cadens decidit, 
et saxum transfertur de loco suo;

AT ebraico ^14,19 אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,19lapides excavant aquae, 
et alluvione terra inundatur: 
et spem hominis perdes.

AT ebraico ^14,20 תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,20Praevales adversus eum, et in perpetuum transiet; 
immutas faciem eius et emittis eum.

AT ebraico ^14,21 יִכְבְּד֣וּ בָ֭נָיו וְלֹ֣א יֵדָ֑ע וְ֝יִצְעֲר֗וּ וְֽלֹא־יָבִ֥ין לָֽמוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^14,21Sive nobiles fuerint filii eius, non novit; 
sive ignobiles, non intellegit.

AT ebraico ^14,22 אַךְ־בְּ֭שָׂרוֹ עָלָ֣יו יִכְאָ֑ב וְ֝נַפְשׁ֗וֹ עָלָ֥יו תֶּאֱבָֽל׃ פ

Nova Vulgata
^Iob^14,22Attamen caro eius, dum vivet, dolet, 
et anima illius super semetipso luget».

Capitolo 13

Capitolo 15