Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Altri scritti - Proverbi - 17

Proverbi

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 17 ^17,1 ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃

Nova Vulgata
^Prv^17,1Melior est buccella sicca cum pace 
quam domus plena victimis cum iurgio.

AT ebraico ^17,2 עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל יִ֭מְשֹׁל בְּבֵ֣ן מֵבִ֑ישׁ וּבְת֥וֹךְ אַ֝חִ֗ים יַחֲלֹ֥ק נַחֲלָֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,2Servus sapiens dominabitur filiis inhonestis 
et inter fratres hereditatem dividet.

AT ebraico ^17,3 מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וּבֹחֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,3Sicut igne probatur argentum et aurum camino, 
ita corda probat Dominus.

AT ebraico ^17,4 מֵ֭רַע מַקְשִׁ֣יב עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶן שֶׁ֥קֶר מֵ֝זִין עַל־לְשׁ֥וֹן הַוֺּֽת׃

Nova Vulgata
^Prv^17,4Malus oboedit labio iniquo, 
et fallax obtemperat linguae mendaci.

AT ebraico ^17,5 לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,5Qui despicit pauperem, exprobrat Factori eius; 
et, qui in ruina laetatur alterius, non erit impunitus.

AT ebraico ^17,6 עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃

Nova Vulgata
^Prv^17,6Corona senum filii filiorum, 
et gloria filiorum patres eorum.

AT ebraico ^17,7 לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר אַ֝֗ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃

Nova Vulgata
^Prv^17,7Non decent stultum verba composita, 
nec principem labium mentiens.

AT ebraico ^17,8 אֶֽבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃

Nova Vulgata
^Prv^17,8Gemma gratissima munus in oculis domini eius; 
quocumque se verterit, prospere aget.

AT ebraico ^17,9 מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃

Nova Vulgata
^Prv^17,9Qui celat delictum, quaerit amicitias; 
qui sermone repetit, separat foederatos.

AT ebraico ^17,10 תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,10Plus proficit correptio apud prudentem 
quam centum plagae apud stultum.

AT ebraico ^17,11 אַךְ־מְרִ֥י יְבַקֶּשׁ־רָ֑ע וּמַלְאָ֥ךְ אַ֝כְזָרִ֗י יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,11Semper iurgia quaerit malus; 
angelus autem crudelis mittetur contra eum.

AT ebraico ^17,12 פָּג֬וֹשׁ דֹּ֣ב שַׁכּ֣וּל בְּאִ֑ישׁ וְאַל־כְּ֝סִ֗יל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,12Expedit magis ursae occurrere, raptis fetibus, 
quam fatuo confidenti in stultitia sua.

AT ebraico ^17,13 מֵשִׁ֣יב רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה לֹא־תמיש תָמ֥וּשׁ רָ֝עָ֗ה מִבֵּיתֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,13Qui reddit mala pro bonis, 
non recedet malum de domo eius.

AT ebraico ^17,14 פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,14Aquarum proruptio initium est iurgiorum; 
et, antequam exacerbetur contentio, desere.

AT ebraico ^17,15 מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

Nova Vulgata
^Prv^17,15Qui iustificat impium et qui condemnat iustum, 
abominabilis est uterque apud Dominum.

AT ebraico ^17,16 לָמָּה־זֶּ֣ה מְחִ֣יר בְּיַד־כְּסִ֑יל לִקְנ֖וֹת חָכְמָ֣ה וְלֶב־אָֽיִן׃

Nova Vulgata
^Prv^17,16Ad quid pretium in manu stulti? 
Ad emendam sapientiam, cum careat corde?

AT ebraico ^17,17 בְּכָל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃

Nova Vulgata
^Prv^17,17Omni tempore diligit, qui amicus est, 
et frater ad angustiam natus est.

AT ebraico ^17,18 אָדָ֣ם חֲסַר־לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף עֹרֵ֥ב עֲ֝רֻבָּ֗ה לִפְנֵ֥י רֵעֵֽהוּ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,18Stultus homo iungit manus, 
cum spoponderit pro amico suo.

AT ebraico ^17,19 אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃

Nova Vulgata
^Prv^17,19Qui diligit delictum, diligit rixas; 
et, qui exaltat ostium, quaerit effracturam.

AT ebraico ^17,20 עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,20Qui perversi cordis est, non inveniet bonum; 
et, qui vertit linguam, incidet in malum.

AT ebraico ^17,21 יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃

Nova Vulgata
^Prv^17,21Qui generat stultum, maerorem generat sibi, 
sed nec pater in fatuo laetabitur.

AT ebraico ^17,22 לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃

Nova Vulgata
^Prv^17,22Animus gaudens aetatem floridam facit, 
spiritus tristis exsiccat ossa.

AT ebraico ^17,23 שֹׁ֣חַד מֵ֭חֵיק רָשָׁ֣ע יִקָּ֑ח לְ֝הַטּ֗וֹת אָרְח֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃

Nova Vulgata
^Prv^17,23Munera de sinu impius accipit, 
ut pervertat semitas iudicii.

AT ebraico ^17,24 אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חָכְמָ֑ה וְעֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,24In facie prudentis lucet sapientia, 
oculi stultorum in finibus terrae.

AT ebraico ^17,25 כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝מֶ֗מֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Prv^17,25Ira patris filius stultus
et dolor matris, quae genuit eum.

AT ebraico ^17,26 גַּ֤ם עֲנ֣וֹשׁ לַצַּדִּ֣יק לֹא־ט֑וֹב לְהַכּ֖וֹת נְדִיבִ֣ים עַל־יֹֽשֶׁר׃

Nova Vulgata
^Prv^17,26Non est bonum multam inferre iusto 
nec percutere principem contra rectitudinem.

AT ebraico ^17,27 חוֹשֵׂ֣ךְ אֲ֭מָרָיו יוֹדֵ֣עַ דָּ֑עַת וקר־יְקַר־ר֝֗וּחַ אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃

Nova Vulgata
^Prv^17,27Qui moderatur sermones suos, novit scientiam, 
et lenis spiritu est vir prudens.

AT ebraico ^17,28 גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב אֹטֵ֖ם שְׂפָתָ֣יו נָבֽוֹן׃

Nova Vulgata
^Prv^17,28Stultus quoque, si tacuerit, sapiens reputabitur 
et, si compresserit labia sua, intellegens.

Capitolo 16

Capitolo 18