Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Profeti posteriori - Libri profetici - Isaia - 44

Isaia

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 44 ^44,1 וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃

Nova Vulgata ^Is^44,1Et nunc audi, Iacob serve meus, 
et Israel, quem elegi. 

AT ebraico ^44,2 כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Is^44,2Haec dicit Dominus, qui fecit te 
et formavit te ab utero, 
auxiliator tuus: 
«Noli timere, serve meus Iacob, 
et dilecte, quem elegi. 

AT ebraico ^44,3 כִּ֤י אֶצָּק־מַ֙יִם֙ עַל־צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ עַל־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶאֱצָאֶֽיךָ׃

Nova Vulgata
^Is^44,3Effundam enim aquas super terram sitientem 
et fluenta super aridam; 
effundam spiritum meum super semen tuum 
et benedictionem meam super stirpem tuam: 

AT ebraico ^44,4 וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר כַּעֲרָבִ֖ים עַל־יִבְלֵי־מָֽיִם׃

Nova Vulgata
^Is^44,4et germinabunt inter herbas 
quasi salices iuxta praeterfluentes aquas. 

AT ebraico ^44,5 זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַֽיהוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃ פ

Nova Vulgata
^Is^44,5Iste dicet: “Domini ego sum”, 
et ille vocabit se nomine Iacob; 
et hic scribet manu sua: “Domino”,
et inscribetur nomine Israel». 

AT ebraico ^44,6 כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֧ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃

Nova Vulgata
^Is^44,6Haec dicit Dominus, rex Israel 
et redemptor eius, Dominus exercituum: 
«Ego primus et ego novissimus, 
et absque me non est Deus. 

AT ebraico ^44,7 וּמִֽי־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֙הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑ם וְאֹתִיּ֛וֹת וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ׃

Nova Vulgata
^IsQuis similis mei? Conclamet et annuntiet 
et exponat mihi, 
ex quo constitui populum antiquum; 
ventura et, quae futura sunt, annuntiet nobis. 

7 Annuntiet nobis – Lege (cfr. Targ) jāggîd lānû; TM «annuntient eis»

AT ebraico ^44,8 אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱל֙וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי׃

Nova Vulgata
^Is^44,8Nolite timere neque conturbemini; 
nonne ex tunc audire te feci et annuntiavi? 
Vos estis testes mei. 
Numquid est Deus absque me 
aut Petra, quam ego non noverim?». 

AT ebraico ^44,9 יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַחֲמוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יוֹעִ֑ילוּ וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵׄ֗מָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ׃

Nova Vulgata
^Is^44,9Plastae idoli omnes nihil sunt, et pretiosa eorum non proderunt eis; testes eorum non vident neque intellegunt, ut confundantur.

AT ebraico ^44,10 מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃

Nova Vulgata ^Is^44,10Quis formavit deum et sculptile conflavit lucrum non quaerens?

AT ebraico ^44,11 הֵ֤ן כָּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵֽאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַֽעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃

Nova Vulgata ^Is^44,11Ecce omnes participes eius confundentur; fabri enim sunt ex hominibus: conveniant omnes, stent; pavebunt, confundentur simul.

AT ebraico ^44,12 חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף׃

Nova Vulgata ^IsFaber ferrarius securim operatur in prunis et in malleis format illam et polit eam in brachio fortitudinis suae; esurit et deficit, non bibit aquam et lassescit.

12 Operatur – Lege (cfr. Vg) jif‛al; TM «et operatus est»

AT ebraico ^44,13 חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃

Nova Vulgata
^Is^44,13Artifex lignarius extendit normam, describit illud stilo, operatur illud scalpellis et circino describit illud quasi imaginem viri, quasi speciosum hominem, qui resideat in domo.

AT ebraico ^44,14 לִכְרָת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃

Nova Vulgata ^IsSuccidit sibi cedros et arripit ilicem et quercum, quae steterat inter ligna saltus; plantavit pinum, quam pluvia nutrivit.

14 Succidit – Lege cum Gr et Vg kārat; TM «ut succidat»

AT ebraico ^44,15 וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹ׃

Nova Vulgata ^Is^44,15Homini facta sunt ad comburendum; sumit ex eis, ut calefaciat, et succendit et coquit panes. De reliquo autem operatur deum et adorat; facit sculptile et curvatur ante illud.

AT ebraico ^44,16 חֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃

Nova Vulgata ^Is^44,16Medium eius comburit igne et medio eius carnes assat, manducat assaturam et saturatur et calefit et dicit: «Vah, calefactus sum, vidi focum».

AT ebraico ^44,17 וּשְׁאֵ֣רִית֔וֹ לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְל֑וֹ יסגוד־יִסְגָּד־ל֤וֹ וְיִשְׁתַּ֙חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה׃

Nova Vulgata ^Is^44,17Reliquum autem eius deum fecit, sculptile sibi; curvatur ante illud et adorat illud et obsecrat dicens: «Libera me, quia deus meus es tu».

AT ebraico ^44,18 לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃

Nova Vulgata ^Is^44,18Nescierunt neque intellexerunt; nam clausit oculos eorum, ne videant et ne intellegant corde suo.

AT ebraico ^44,19 וְלֹא־יָשִׁ֣יב אֶל־לִבּ֗וֹ וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא־תְבוּנָה֮ לֵאמֹר֒ חֶצְי֞וֹ שָׂרַ֣פְתִּי בְמוֹ־אֵ֗שׁ וְ֠אַף אָפִ֤יתִי עַל־גֶּחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרוֹ֙ לְתוֹעֵבָ֣ה אֶעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגּֽוֹד׃

Nova Vulgata ^Is^44,19Non recogitant in corde suo, scientia et intellegentia carent, ut dicant: «Medietatem eius combussi igne et coxi super carbones eius panes, coxi carnes et comedi et de reliquo eius abominationem faciam; ante truncum ligni procidam?».

AT ebraico ^44,20 רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹֽא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ ס

Nova Vulgata ^Is^44,20Cinere vescitur; cor insipiens decepit eum, et non liberabit animam suam neque dicet: «Nonne mendacium est in dextera mea?». 

AT ebraico ^44,21 זְכָר־אֵ֣לֶּה יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃

Nova Vulgata
^Is^44,21Memento horum, Iacob, 
et Israel, quoniam servus meus es tu; 
formavi te, servus meus es tu, 
Israel, non decipies me. 

AT ebraico ^44,22 מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ׃

Nova Vulgata
^Is^44,22Delevi ut nubem iniquitates tuas 
et quasi nebulam peccata tua; 
revertere ad me,
quoniam redemi te. 

AT ebraico ^44,23 רָנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה יְהוָ֗ה הָרִ֙יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכָל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי־גָאַ֤ל יְהוָה֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ פ

Nova Vulgata
^Is^44,23Exsultate, caeli, quoniam hoc fecit Dominus; 
iubilate, fundamenta terrae, 
resonate, montes, laudationem, 
saltus et omne lignum eius, 
quoniam redemit Dominus Iacob
et in Israel glorificabitur.

AT ebraico ^44,24 כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ גֹּאֲלֶ֔ךָ וְיֹצֶרְךָ֖ מִבָּ֑טֶן אָנֹכִ֤י יְהוָה֙ עֹ֣שֶׂה כֹּ֔ל נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ לְבַדִּ֔י רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ מי אתי מֵאִתִּֽי׃

Nova Vulgata
^IsHaec dicit Dominus, redemptor tuus et formator tuus ex utero: 
«Ego sum Dominus, qui feci omnia, 
extendi caelos solus, 
expandi terram; et quis mecum? 

24 Quis mecum – Lege cum ketib, Gr et Vg mî ’ittî; qere «ex me»

AT ebraico ^44,25 מֵפֵר֙ אֹת֣וֹת בַּדִּ֔ים וְקֹסְמִ֖ים יְהוֹלֵ֑ל מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָח֖וֹר וְדַעְתָּ֥ם יְשַׂכֵּֽל׃

Nova Vulgata
^Is^44,25Qui irrita facio signa divinorum, 
et hariolos stultos reddo; 
compello sapientes retrorsum, 
et scientiam eorum vanam facio; 

AT ebraico ^44,26 מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדּ֔וֹ וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלִַ֜ם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחָרְבוֹתֶ֖יהָ אֲקוֹמֵֽם׃

Nova Vulgata
^Is^44,26qui suscito verbum servi mei 
et consilium nuntiorum meorum compleo. 
Qui dico Ierusalem: “Habitaberis”
et civitatibus Iudae: “Aedificabimini”, 
et deserta eius suscitabo; 

AT ebraico ^44,27 הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אוֹבִֽישׁ׃

Nova Vulgata
^Is^44,27qui dico profundo: “Desolare, 
et flumina tua arefaciam”; 

AT ebraico ^44,28 הָאֹמֵ֤ר לְכ֙וֹרֶשׁ֙ רֹעִ֔י וְכָל־חֶפְצִ֖י יַשְׁלִ֑ם וְלֵאמֹ֤ר לִירוּשָׁלִַ֙ם֙ תִּבָּנֶ֔ה וְהֵיכָ֖ל תִּוָּסֵֽד׃ ס

Nova Vulgata
^Isqui dico de Cyro: “Pastor meus est 
et omnem voluntatem meam complebit”;
qui dico Ierusalem: “Aedificaberis”, 
et templo: “Fundaberis”». 

28 Qui dico – Lege cum Gr et Vg hā’ōmēr; TM «et dicens»

Capitolo 43

Capitolo 45